כך חוגגים עם שאוהב את עצמו
17. מאי הוא ללא ספק החג הלאומי הגדול ביותר בנורבגיה. מה בעצם קרה ב-17 במאי 1814 בנורבגיה, איך זה קרה, מה חוגגים הנורבגים ולמה היום הזה כל כך חשוב להם? ולמה השביתה של עיתונאים נורבגים כל כך כואבת השנה?
משמעותן של החגיגות ב-17 במאי עבור נורבגיה הן חגיגת העצמאות והן הניצחון הסופי של החוקתיות במדינה. משנת 1380 אוחדה נורבגיה, עד אז ממלכה עצמאית, באיחוד עם דנמרק. היא הפכה בהדרגה ליותר ויותר חלק מדנמרק, וכל המשרדים המרכזיים היו בבירה קופנהגן. נורבגיה, אבל במיוחד מתחילת המאה ה-19 עוד קראו להעביר כמה משרדים לנורבגיה. זה היה בעיקר על האוניברסיטה והבנק. ב-1807 הצטרפה דנמרק לנפוליאון במהלך מלחמות נפוליאון, אך הדבר פגע באינטרסים של החלק הנורבגי של המדינה, שהיה תלוי לחלוטין במסחר עם אויבו הגדול ביותר של נפוליאון, אנגליה. שנים קשות הגיעו לנורבגיה, והיו גם קולות נדירים לנורבגיה להתאחד עם שוודיה, שהייתה חלק מהברית האנטי-נפוליאונית מאז 1809 וניסתה לרכוש את נורבגיה. הוא הצליח בכך לבסוף בינואר 1814, כשדנמרק נאלצה לוותר על החלק הנורבגי של המדינה, שנרכש על ידי המלך השוודי.
נורווגים, ובראשם הנסיך הדני ו בנורבגיה מאת כריסטיאן פרדריק, הם ניסו להפוך את גורלה של נורבגיה ולקבל עצמאות. המאמצים הראשוניים של הנסיך הדני להפוך למלך תורשתי אבסולוטי לא מצאו תמיכה בנורבגיה, וכריסטיאן פרדריק התעמת עם דרישתם של הנורבגים לכינון חוקה. הוא נענה לבסוף לדרישות אלו וקיבל את כינוס הרייכסטאג, שתפקידו החשוב ביותר היה הכנה ואימוץ החוקה ובחירת המלך.
17. במאי 1814 אימצה האסיפה המלכותית הנורבגית את החוקה הנורבגית הראשונה ובחרה בנסיך הדני, יורש העצר כריסטיאן פרדריק למלך נורווגיה.החוקה הכילה מרכיבים רבים מחוקות אחרות של אותה תקופה, שהיו וכמובן כמה מאמרים נורבגיים טהורים. בסך הכל, החוקה הייתה דמוקרטית ביותר, ולפי אמות המידה של אותה תקופה, אחוז גבוה מהגברים הנורבגים קיבלו את זכות ההצבעה.
מאמץ זה של הנורבגים לעצמאות לא נותר ללא מענה, והנורווגים הצטרפו לאיחוד עם שוודיה בקיץ 1814. מלך שוודיה לעתיד, קארל יוהאן, הסכים בתורו שאחרי שינויים מסוימים יוכלו הנורבגים לשמור על החוקה ולקבל מידה גבוהה של שלטון עצמי. כמובן, החוקה תוקנה והוספה מספר פעמים מאוחר יותר, אך היא עדיין החוקה התקפה של נורבגיה. וזו הסיבה שהיום הזה עדיין נחגג בשמחה.
מלכותי באופן מסורתי ב-17 במאי, הוא עומד על המרפסת של הטירה המלכותית באוסלו, משם הוא מנופף בקהל הצועדים העובר, במיוחד תהלוכת הילדים בבוקר היא מאוד פופולרית. Castle Slottet ממוקמת במרכז העיר ונמצאת על גבעה, אליה נפתח הרחוב הראשי Karl Johan. החגיגות הן כמובן הגדולות ביותר באוסלו, אבל הן בהחלט מסורתיות יותר בעיר הנורבגית ביותר בעולם, ברגן.
לחגיגות בעיר השנייה בגודלה ברגן יש גם פרטים משלהן. בברגן, צעדות מקהלות הילדים של העיר, מה שנקרא buekorpser, שקיימים מאמצע המאה ה-19. החיל הזה צועד יחד עם צעדת הדגל ותופף לפי הקצב. כֹּל המקהלה קשורה למחוז עיר מסוים. ב-17 במאי צועדות המקהלות במדים, הנערים חמושים ברובה עץ וצועדים לפי הנחיות המנהיג המבוגר ביותר של הקבוצה. בשנים הראשונות היו ה-buekorpser חלק מאוד פופולרי בחגיגות, אבל במהלך כמה שנים, קולות ביקורתיים על המראה הלוחמני שלהם התגברו ותכופים בהדרגה.
כיום, ה-buekorpser הם שוב חלק מאוד פופולרי בחגיגות, מקהלות הבנים מתאמנות על הצעדה לאורך כל השנה והנוכחות שלהם מתקבלת בעיקר בצורה חיובית מאוד בברגן. אבל במיוחד אדם שלא סובל מפטריוטיות ברגן בעיקר מניד בראשו, הוא רואה ילדים קטנים צועדים עם רובי עץ על הכתפיים.
מומחיות נוספת של ברגן עם מסורת ארוכת שנים היא טיפוס על מוט גבוה (klatrestange) שעליו תלויים חפצים שונים. המשימה היא לטפס עד למעלה, ומה שהאדם יכול לשאת איתו עד למטה הוא שלו. המשימה כלל לא פשוטה כפי שהיא נראית, העמוד נצבע לפעמים כדי לגרום לו להחליק יותר.
היום, כאשר חגיגת ה-17 במאי היא כבר חגיגה המונית הכוללת את כל הנורבגים, במקום להרחיב את החגיגה, הדגש הוא על הערכים שהחגיגה צריכה להציג. מה הערכים הכל-נורווגיים האלה שצריכים לאחד את כל האנשים החיים בנורבגיה? האם הערכים המסורתיים ודרכי החגיגה הם הכוח המחייב ומושא החגיגה, או שאין להם מה לומר לנורבגים של ימינו, וקיים מאמץ לגבש את האומה הנורבגית עם כמה סיסמאות עדכניות ומודרניות יותר. שאלות אלו כנראה יעלו יותר ויותר לעתים קרובות וילוו חגיגות לאורך שנים. נורווגיה של היום היא שילוב של שתי הנטיות הללו, מצד אחד, מדינה בטוחה בעצמה ומודרנית שמנסה לעשות הבדל גדול בקנה מידה עולמי, שזורה אך מצד שני במסורת עצומה, פטריוטיות ו והתבוננות פנימית מלאה.
17. מאי 2018 יעמוד בסימן שביתת עיתונאים נורבגיים. לא, הם לא שובתים למען חופש הביטוי והם אפילו לא נלחמים במנהל הטלוויזיה הממלכתית. הם רוצים (להפתיע את העולם) משכורות גבוהות יותר ויותר זמן לעבודה איכותית. עבור נורבגים רבים הרגילים לסטרימינג בשידור חי כל היום ולצילומים של חגיגות ברחבי נורבגיה, הצילומים הבלתי ממודרים אך ורק מהבירה יהיו בהלם. אני גם חייב להודות שכשהפעלתי את הרדיו הבוקר ובמקום הנאומים הפתטיים המסורתיים על הייחודיות הנורבגית, התנגן פופ נורווגי, הרגשתי מוזר. משהו קורה בנורבגיה.
מקור המאמר: https://bubo.sk/blog/17-maj-v-norsku-1
כותב המאמר: Jozef Zelizňák